ילדותי הייתה בתחילת שנות החמישים, שנותיה הראשונות של המדינה,  הן למעשה שיעורי ההיסטוריה של היום. הגעתי היום לשנות האלפיים ומתעסקת בפלאות המחשב; דילוג אינסופי להספיק לספוג את מרוץ הקִדמה. האתר הזה הוא הדילוג הלוך ושוב בין העבר והווה הכל כך שונים.

רציתי להביא את הנוסטלגיה הפרטית שלי לגלריה, ולהשתתף בה אתכם. אוסף הפרטים מגיע ממקומות שונים. התחלתי עם אימי היקרה, שלא זרקה נייר אחד מאותן שנים. התווספו אנשים יקרים נוספים, ששיתפו אותי בזיכרונותיהם מהבוידם.

הדף הראשון של לוח-השנה העברי בהפקתי נלקח מאלבום התמונות שלי. דף זה קיבל כל ילד שנולד באותן השנים מהקרן הקיימת לישראל, ולשמחתי אימי שמרה עליו.

שאר התמונות בלוח-השנה הן התמונות שליוו אותי בגן הילדים ובשנותי הראשונות בבית-הספר. אלה הן התמונות שאיירו את ספרי הקריאה הראשונים. ההיכרות הראשונה שלי כילדה תל-אביבית עם אורווה או רפת הייתה דווקא דרך אותן תמונות של הקרן הקיימת לישראל.

בין האנשים ששיתפו אותי בזיכרונותיהם, ברצוני להזכיר את ליאורה היידקר, כבתו של הגרפיקאי יונה בינג. היא שתפה אותי בחלק מן הפרסומים שעיצב, שהיו ברשותה. מר פֶּפּוֹ, שהיה בעל משרד פרסום משגשג בשנות השישים והשבעים. גברת רטנר פנינה אהבה כמוני לחטט ולשמור נוסטלגיה אישית. כל אלה אפשרו לנו להתרפק ביחד על העבר.

לבועז שליווה אותי מתחילת דרכי בנפלאות המחשב. איכה הייתי בלא עזרת ידו השמאלית? ותודה גם לכל העוזרים ממכון ספידוגרף.

nglish